"את מיטתי ישאו דוקא 'הנושרים'": צוואתו המרטיטה של המשפיע הנודע מירושלים

"דוקא הנושרים ופשוטי העם": הגאון החסיד רבי בנימין זאב קנפלמכר זצ"ל, מחשובי חסידי ברסלב, נפטר לפני יומיים בירושלים, לאחר מחלה קשה. כעת מתברר שבהלווייתו ביקש שאת מיטתו יישאו דוקא 'הנושרים', כהגדרתו, כי הם עדיפים על כל ה'פיינע מענטשען' – כלשונו.

הגאון החסיד רבי בנימין זאב קנפלמכר זצ"ל, מן הדמויות הבולטות בקרב חסידי ברסלב בירושלים, נפטר לפני יומיים לאחר מחלה קשה. לאחר פטירתו התברר כי בצוואתו ביקש בקשה חריגה ומרטיטה: שמיטתו תינטל דווקא בידי "הנושרים ופשוטי העם", כלשונו, ולא בידי אישי ציבור או דמויות חשובות.

מקורביו מספרים כי דרכו הייתה להוקיר במיוחד את בני הדור שנחלשו בעבודת ה' ואת מי שכינה "אנשי השפלות". לדבריהם, ראה בהם נשמות יקרות וחשובות לא פחות ואף יותר מ"הפיינע מענטשען" – כלשון הצוואה.

בקרב מכיריו הובעה התרגשות עמוקה לנוכח בקשתו האחרונה, שמשקפת את גישתו המיוחדת ואת המסר שהותיר אחריו לתלמידיו ולידידיו.

להלן ציטוט של כתב ידו, מילה במילה:
"רצוני לכתוב לכם דבר, ויתכן ולא תבינו כלל למה זה רצוני, ובהזדמנות אסביר לכם היטב היטב:
א. את מיטתי בהלוויה ישאו דווקא הנושרים, והם עדיפים מעל כל הפיינע מענטשן.
ב. גם קברי, אמנם בין שומרי שבת, אבל עדיף ביותר ליד הנושרים או פשוטי העם ופשוטים ממש.
והסיבה, כי בשמים הם חשובים הרבה מאד, ויותר מסתם חסידים ולובש מחצלות. ובהזדמנות אסביר לכם מדוע".

רבים ממוקירי זכרו מסבירים כי הוראתו זו, מתאימה היטב לאורח חייו ולהליכותיו בקודש, שהיו תמיד בין פשוטי העם, כאשר היה מעריך ומוקיר את האנשים הנחלשים ביותר בחברה, ואוחז במידת הרחמנות עליה דיבר כה רבות.

רבי בנימין זאב קנפלמכר זצ"ל נולד לאביו, רבי יצחק קנפלמכר, יליד הונגריה שניצל ממחנות ההשמדה והיגר לאחר מכן לדנמרק. אמו, ילידת צ'כוסלובקיה, ניצלה אף היא והגיעה לשבדיה. שם נישאו, ובדנמרק נולדו להם ארבעה ילדים, ובהם רבי בנימין זאב. המשפחה עלתה לישראל והשתקעה בבני ברק.

המנוח נודע בחסידות כעובד ה' מופלג. בצעירותו היה חסיד ויז'ניץ ובהמשך התקרב לחסידות ברסלב, ומאז נחשב לשלהבת אש בעבודת ה'. תפילתו הממושכת, שנערכה בקומה התחתונה של ה"שול" דחסידי ברסלב ברחוב סלנט בשכונת מאה שערים, הותירה רושם עמוק אצל רבים, ותוארה כ"קולות וברקים וניגונים".

לפני שנים רבות חלה, אך גם בתקופות הקשות המשיך בהפצת תורת ברסלב ושימש כמשפיע בקרב רבים. הוא נהג לסובב בקהילות שונות ולמסור דברי חיזוק למרות חולשתו. אף שהיה מוערך מאוד, שמר על פשטות ועל הנהגה של אחד האדם. למרות יסורים קשים, ניצל כל רגע לעבודת ה'.
המנוח ידע בחייו מכאובים רבים, ובכללם פטירת חתנו, האברך החשוב הרב מיכאל בער פישר ז"ל, שנפטר באופן פתאומי. הוא הותיר אחריו דור ישרים מבורך ההולך בדרך תורתו של רבי נחמן מברסלב זיע"א.

גם בשיא חולשתו לא ויתר על הנסיעה הקדושה לאומן לראש השנה. הוא אף צייר ביד־האמן את הכיתוב על ציונו של רבי נחמן זי"ע, עד להקמת המצבה החדשה.

זכותו תגן עלינו, זיע"א.