אבל כבד בעולם החסידות: האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט זצ"ל הלך לעולמו בירושלים

"פנה זיווה פנה הדרה": אבל כבד ירד על ירושלים ועל כלל עולם החסידות עם היוודע דבר הסתלקותו של האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט, הגאון הצדיק רבי זיידא אליעזר זאב רוזנבוים זצ"ל. הרבי, בן 75 בפטירתו, התמוטט לעיני חסידיו במהלך תפילת מנחה בערב שבת בבית מדרשו ברחוב רפפורט שבשכונת בית ישראל בירושלים.

כוחות ההצלה שהוזעקו למקום פינו אותו לבית החולים שערי צדק בעיר כשהוא במצב קשה, מורדם ומונשם. מאוחר יותר התברר כי לקה באירוע מוחי חמור. במשך השבת והימים שלאחריה התפללו אלפים לרפואתו, ואף הוסף לו השם "ברוך" כסגולה, אולם היום בצהריים התקבלה הבשורה הקשה על פטירתו.

בחרותו ולימודיו

האדמו"ר נולד בליל הסדר – ט"ו בניסן תש"י (1950) – בעיר קרית אתא (כפר אתא), כבן השני לאביו, האדמו"ר הרה"ק רבי צבי הירש ("ר' הרשל'ה") מקרעטשניף זצ"ל, ולאמו הרבנית הצדקנית מרת שפרה ע"ה, בתו של האדמו"ר בעל ה"דבר חיים" מנדבורנה זצ"ל.

בילדותו התחנך בת"ת המקומי ולאחר מכן בת"ת סאטמר בחיפה. כבר מנערותו ניכר כעובד ה' במסירות. בישיבה למד תחילה אצל אביו בכפר אתא ולאחר מכן בישיבת "כוכב מיעקב" (טשעבין) בירושלים.

ראשית הנהגתו

בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו הרבנית הצדקנית מרת פרימט ע"ה, בתו של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא מערץ זצ"ל מארה"ב. לאחר פטירתה בדמי ימיה בכ"ח סיון תשנ"ח, נישא בשנית לבתו של הגה"צ רבי אפרים פישל בראך זצ"ל, אב"ד מאדע.

לאחר נישואיו השניים עבר להתגורר בוויליאמסבורג, שם החל לכהן כרב חסידות קרעטשניף–סיגעט, וביתו נהפך למוקד משיכה לכל דורש ה'.

כהונתו כאדמו"ר

עם הסתלקות אביו ביום ט"ז באייר תשס"ו, הוכתר לממלא מקומו לצד אחיו האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים. בשנת תשס"ט חנך בית מדרש מרכזי בוויליאמסבורג. בהמשך פיתח קהילות גם בישראל – בירושלים ובבית שמש – וכן בלונדון ובקרית יואל.

בשנת תשע"ו שב וקבע את מושבו בירושלים, בבית המדרש ברחוב רפפורט שבשכונת בית ישראל. בשנת תשע"ח ייסד מתיבתא להוראה בשם "נחלת צבי" לזכר אביו.

דרכו בעבודת ה'

האדמו"ר היה ידוע כעובד ה' באש קודש. הטישים שערך בשבתות נמשכו עד אור הבוקר, והיו ידועים בעוצמתם ובשירתם הסוחפת. תפילותיו היו בלהט עצום, ובמיוחד סעודה שלישית בה האריך בשיחות תורניות. כמו כן מסר מדי ליל שישי שיעור בחומש עם רש"י.

היה רגיל לערוך טיש מיוחד בליל פסח שני, בלבוש בגדי שבת, כמנהג בית קרעטשניף – אירוע רב רושם אליו נהרו המונים.

הרבי הדפיס את דברי תורתו בקונטרסי "רזא דאמונה" (ר"ת רז"א – זיידא אליעזר זאב רוזנבוים), ובקבצים "להבות אש" שנדפסו מדי שבוע, בהם הופיעו גם דברי אביו זצ"ל.

בדרכו החינוכית הדגיש תמיד שמירה על המסורת ועמידה כנגד חידושים ופרצות, ובפרט הביע התנגדות להשתתפות בבחירות והיה בעל עמדות קרובות לדרכה של סאטמר.

האדמו"ר היה מחותנם של גדולי האדמו"רים בדורנו, ובהם אדמו"רי פשעווארסק, תולדות אהרן, תולדות אברהם יצחק, טשערנוביץ, שענדישוב, זידיטשויב, פרמישלאן, פאלטישאן ועוד.

רק לפני כשבועיים עוד השתתף בשמחת נישואי נכדתו עם האדמו"ר מטשארנאביל בבית שמש, שם נראה בריקוד מצווה טאנץ מלא עוז. בחודש האחרון אף ערך מסע קודש לאירופה ובתשעת הימים עלה לציונו של הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנה זצ"ל בבישטנא שבאוקראינה.

האדמו"ר זצ"ל הותיר אחריו דור ישרים מבורך:

* בניו: הרה"צ רבי נפתלי הערצקא יצחק (רב ביהמ"ד קרעטשניף סיגעט בבית שמש), הרה"צ רבי יחזקאל שרגא (רב ביהמ"ד קרעטשניף סיגעט בוויליאמסבורג), הרה"צ רבי ניסן חיים מרדכי (משפיע ברסלב), הרה"צ רבי מאיר אריה לייב (חתן האדמו"ר משענדישוב), והרה"צ רבי יואל זוסמן (חתן האדמו"ר מבישטנא קנדה).

* חתניו: הרה"צ רבי דוד צבי קאהן (רב ביהמ"ד תולדות אברהם יצחק בבית שמש), הרה"צ רבי אהרן קאהן (רב ביהמ"ד תולדות אהרן במונסי), הרה"צ רבי חיים אליהו יואל אילאוויטש (מיעמרינג ויליאמסבורג), הרה"צ רבי חיים מאיר שנייבלג (אב"ד סטרעליסק, בן האדמו"ר מטשערנוביץ), הרה"צ רבי שמואל הלוי רוטנברג (בן הגר"י רוטנברג, רב קהילת סאלקא במונסי), והרה"צ רבי אהרן טייטלבוים.

* אחיו הגדול: האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים שליט"א.

* אחותו: הרבנית רייצא ברכה רבינוביץ תחי', אשת האדמו"ר מביאלא ב"ב.

מסע ההלוויה

פרטי מסע ההלוויה יפורסמו בהמשך, ובהוראת קודש אחיו הגדול, האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים, ישתתפו כלל חסידי קרעטשניף למסע ההלוויה לחלוק כבוד אחרון להאי צדיק.

🕯 "וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'". 🕯