העץ שנטע בן־גוריון בירושלים גוסס: קק״ל מצאה את האשם

העץ הירושלמי של בן גוריון: לקראת קיץ 1958 (תשי״ח) נטע ראש הממשלה דוד בן־גוריון עץ בהרי ירושלים, הכריז כי הוא "שמח במצוות הנטיעה" וקרא להרבות עצים באזור ירושלים. בתיעוד מהארכיון קק"ל נראה אוחז בטוריה ומוקף ביוסף וייץ מקק״ל, ראש עיריית ירושלים גרשון אגרון ואחרים. אזור היער היה אז בחיתוליו, ומאחוריו נראה סכר בית זית שזה עתה נבנה.

לימים הקימה קק״ל רחבה מרוצפת סביב העץ, שלפי מומחים חסמה את הגישה של השורשים למי גשמים. מאחר שהעץ אינו מושקה באופן יזום, הוא נשען על מטר הגשמים בלבד. העובדה כי השנה האחרונה הייתה שחונה במיוחד וכללה כמה גלי חום קיצוניים - החריפו את מצבו.

המומחים חלוקים: "זה לא הגיל – זה הטיפול"

חנוך צורף, לשעבר יערן קק״ל בהרי ירושלים, טוען בכתבה שפורסמה ב'הארץ', כי המסלע והאקלים באזור אינם מתאימים כלל לארזים. לדבריו, בשנות ה־90 ניטעו באזור רבים מהם – וכולם מתו. מנגד, ישראל גלון, לשעבר פקיד היערות הארצי, אומר שאין מניעה שעץ ארז יצליח לגדול שם אם יקבל טיפול מקצועי. הוא מזכיר כי במרחק קצר ממנו, בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, עומדים ארזים גבוהים ובריאים. "עץ ארז זה לא עץ ל־70 שנה", הוא מדגיש. "זה עץ ל־200 שנה".

הרצל ובן־גוריון: שני מנהיגים, שני עצים, שתי אכזבות

עץ הארז של בן־גוריון אינו היחיד שניטע באזור על ידי מנהיג ציוני. כבר ב־1898 נטע בנימין זאב הרצל עץ שחשב לארז במושבה מוצא. רק שנים מאוחר יותר התברר כי הוטעה – והעץ היה בעצם ברוש. הברוש נשרף, ככל הנראה בתקופת מאורעות תרפ״ט, ושרידיו נשמרו במשך שנים בבית ההבראה "ארזה".

קק״ל: "העץ גוסס בשל שינויי האקלים"

בתגובה רשמית מסרה קק״ל כי העץ "התפתח באופן מרשים לאורך עשרות שנים", אך בעשורים האחרונים "רצף שנות בצורת, התקצרות החורף והתחממותו" פגעו בו. בשל התנאים המקומיים, בקק״ל קובעים כי הוא נמצא בתהליך גסיסה טבעי שאינו ניתן לבלימה.