"בן 101 לתערוכה": ניצול השואה זכה להשיק בירושלים תערוכה ליצירותיו

סיפורו של בצלאל (סאליק) כץ, ניצול שואה בן 101 המתגורר בבית האבות "נווה הורים" בירושלים, הוא מסע של תעצומות נפש, גבורה ויצירה. כץ לחם בצבא האדום במלחמת העולם השנייה, נפצע אנושות והועבר לחדר המתים – שם, ברגע האחרון, הבחין רופא בסימני חיים והציל אותו בנס. עם תום המלחמה גילה כי משפחתו כולה ניספתה, אך הוא בחר בחיים והמשיך בדרכו: ליצור, לצייר ולהשאיר חותם.

מאז ועד היום צייר אלפי יצירות – פורטרטים, נופים וציורים מופשטים – ואף כעת, בגיל 101, הוא ממשיך לצייר מדי יום בחדרו. משאלתו הגדולה הייתה לראות את עבודותיו מוצגות בגלריה, בפני קהל רחב.

במסגרת מיזם "משאלת לב לניצול" של עמותת עזר מציון ומשרד הרווחה והביטחון החברתי, יצאו עובדי האגף הסיעודי ללקט את יצירותיו ממקומות שונים, ללמוד את סיפורן ולאתר מקום ראוי להצגתן. לאחר חודשים של הכנות נפתחה לראשונה תערוכת יחיד ליצירותיו: "לעוף בזמן" – בגלריית "הרמוני" בירושלים, שם הוצגו עבודותיו לאורך השנים.

כץ, נרגש עד דמעות, אמר: "לאחר שנים במדינת ישראל אני מאושר שסוף סוף רבים יוכלו לראות את היצירות שעליהן עמלתי עוד מימי בברית המועצות. כל ציור מספר את סיפור חיי. התמונה של 'שלג בירושלים' היא אחת היקרות לליבי – היא מזכירה לי תקופה יפה ואהבה גדולה לעיר הקודש. התערוכה הזו היא חלום שהתגשם".

נעמי מזרחי, מנהלת מיזם "משאלת לב לניצול" בעזר מציון, הוסיפה: "אין ספק שזו אחת המשאלות המרגשות שחווינו. איתור גלריה מתאימה, בחירת היצירות ולימוד הסיפור מאחוריהן – כל אלה היו חלק מהאתגר. לראות את שמחתו היה רגע שלא יישכח".

חמה ישראלי שמייסר, מנהלת אגף בכיר מערכי דיור לאזרחים ותיקים במשרד הרווחה, הדגישה: "מדובר ביוזמה מרגשת במיוחד, המאפשרת לניצולים להגשים חלומות שנדחו כל חייהם. זו אינה רק מחווה – זו הכרה עמוקה בזכותם לממש את עצמם גם בגיל מאוחר. החיוך על פניו של סאליק הוא עדות לרגע מרגש מאין כמוהו".

צילום: אורית רוזנפלדר.