הצהרה מפתיעה של יו"ר דגל התורה בירושלים: "גם בשכונות החרדיות מסכימים לגור גבוה, לשם זה הולך"

הגם חרדים במגדלים? לפי מ״מ ראש העיר ויו״ר ועדת תכנון ובנייה ויו״ר סיעת דגל התורה בירושלים, התשובה בהחלט חיובית. "גם בציבור החרדי יש מי שמוכנים היום לקומות גבוהות יותר ובשכונות החרדיות אנחנו מובילים לשם" - מצהיר הרב אליעזר ראוכברגר ביומה הראשון של הוועידה השנתית להתחדשות עירונית שמתכנסת בירושלים.



ראשי הערים החרדיות הביעו מחאה חריפה על מחסור בפתרונות דיור במסגרת שולחן עגול שהתקיים אתמול (שני) בוועידה השנתית להתחדשות עירונית של מרכז הבנייה הישראלי במלון ענבל בירושלים. בדיון השתתפו ראשי ערים בולטים מהמגזר החרדי, שהתריעו על המצוקה החמורה וקראו לממשלה להשקיע באופן שוויוני בפתרונות דיור.

 ירושלים: אתגרים בעיר מעורבת

הרב אליעזר ראוכברגר, מ״מ ראש העיר ירושלים ויו״ר ועדת תכנון ובנייה, התייחס למורכבות בניהול התחדשות עירונית בעיר מעורבת: ״ירושלים היא העיר החרדית הגדולה בישראל כיום. מצד שני זו לא עיר חרדית ויש בה שליש ערבים, כשליש חרדים וציבור כללי״.

ראוכברגר ציין את השינוי בגישה גם בקרב הציבור החרדי: ״גם בציבור החרדי יש מי שמוכנים היום לקומות גבוהות יותר ובשכונות החרדיות אנחנו מובילים לשם״. למרות האתגרים, הוא הביע אופטימיות: ״מאמין שבסוף ככל שההיצע יהיה גדול המחירים יירדו בעיר״.

הצהרתו של ראוכברגר בנוגע לדיור בקומות גבוהות, מהווה הפתעה נוכח העובדה כי מתקיים פולמוס נרחב סביב השימוש במעליות שבת בציבור החרדי. כפי שדיווחנו, הראשון לציון הגר"ד יוסף שליט"א אישר לפני כחודש וחצי במכתב מנומק את השימוש במעליות שבת גם בשכונות החרדיות בירושלים ומכריע כי אין למנוע תכניות לבניית רבי-קומות בגלל סוגיה זו, לעומתו כינוס רבנים מתריע מפני התופעה.

 "אנחנו כמעט העיר הצפופה בעולם"

הרב חנוך זייברט, ראש עיריית בני ברק, תיאר את המציאות הקשה בעירו: ״אנחנו כמעט העיר הצפופה בעולם, וזה בלי השכונות החדשות שייבנו. מה שברור זה שאנחנו עושים התחדשות עירונית בבניין ולא הולכים למתחמים וזה מתקדם יפה״. זייברט הדגיש את הבעייתיות בהתנהלות ועדות התכנון: ״אחת הבעיות הקשות שיש זה שהועדות אוהבות להכתיב לנו תכניות והם אוהבים תכניות גדולות ואז הם תוקעים את התכניות״.

הוא הוסיף מסר ברור למדינה: ״המדינה צריכה להבין שאם אין שטחים חדשים ושכונות חדשות כמו בבני ברק היא צריכה בעצמה להבין שצריך לפתור את זה באותה השקעה שמשקיעים בעיר אחרת. אי אפשר להתעלם ממני כי אין לי עוד קרקעות״.

 צרכי הציבור קודמים לבנייה

הרב יוסי קקון, ראש עיריית צפת, הדגיש את חשיבות תכנון המותאם לצרכי הציבור החרדי: ״שבוע הבא אנחנו צפויים לחתום על הסכם גג של 7000 יחידות דיור. התעקשנו בהסכם על הנושא שמבני הציבור יחכו לתושב. לא נאשר דירות ולא כלום עד שלא יהיו מקסימום מבני ציבור וצרכים של הציבור החרדי כמו גנים, בית כנסת ועוד״.

קקון התייחס גם לסוגיית חריגות הבנייה: ״כשאתה נמצא בעיר בה זוג חרדי קונה בית והמשפחה הולכת וגדלה ואין עם למי לדבר ואין פתרונות דיור אז יש חריגות בנייה. צריך לדעת לתת שירות ופתרונות ומענה לזה״.

 אתגרים ייחודיים בערים השונות

הרב מאיר רובינשטיין, ראש עיריית ביתר עלית, הצביע על האתגר המיוחד של עירו: ״יש לנו בעיות כמו של כל עיר חרדית אלא שאנחנו גם מעבר לקו הירוק ולכן יש לנו בעיות, רק ללא התופינים. אין לנו הסכם גג כי אי אפשר לאשר״.

הרב יצחק רייך, ראש מועצת רכסים, הדגיש את הצורך בתכנון כולל: ״הבנייה המאסיבית שעושים היום צפויה להיות כמעט פי 4 ונגיע ל-11 אלף יחידות דיור. השכונות החדשות מעוררות תיאבון של השכונות הותיקות, למשל בחוסר בממ״דים שכולם רוצים פתרון. בלי תכנית מסודרת אי אפשר להגיע להסדר״.

הרב יהודה בוטבול, ראש עיריית אלעד, סיפר על מגבלות הייחודיות לעירו: ״אנחנו העיר החרדית היחידה שמגבלת הגובה לא בגללנו אלא בגלל נתב״ג״. הוא הדגיש את חשיבות התכנון הכולל: ״אני בשיח עם משרד השיכון שיפסיקו לשווק דירות לפני שטחי התעסוקה כדי שיהיו שירותים לאנשים״.

 מחקר ראשון מסוגו על התחדשות עירונית במגזר החרדי

דוד רוטר מהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הציג מחקר חדשני: ״ערכנו מחקר ראשון מסוגו וזיהינו את הפער בין אוכלוסייה עירונית ומורגלת בצפיפות שגרה באזורי ביקוש כמו בני ברק, ירושלים או אשדוד בה יש מחסור ביחידות דיור ועדיין האוכלוסייה רוצה להישאר בעיר״.

המחקר הצביע על מסקנה מדאיגה: ״התכנית לאסטרטגיה מדברת על מחסור של כעשרת אלפים יחידות חסרות בשנה במגזר החרדי ולמרות זאת יש מעט התחדשות עירונית במגזר החרדית״.

הוועידה השנתית להתחדשות עירונית של מרכז הבנייה הישראלי מתקיימת גם מחר - וצפויה להמשיך ולעורר ענין רב בקרב אישי הציבור ואנשי הנדל"ן.