שרידי פסלים נמצאו בחפירות שנערכו ב'קישלה' - כך הגיב השר

"בדיוק כפי שמתואר בחז"ל": במהלך עבודות חפירה שנערכו בקישלה שבשטח מוזיאון מגדל דוד ירושלים, נחשפה תבנית יציקה נדירה אשר שימשה לעיצוב פני 'צלמית', פסל בדמות אשה, שהיה נפוץ בירושלים  בתקופת הבית הראשון.

מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, ד"ר עמית ראם וד"ר אילה זילברשטיין, הסבירו כי "התבנית נמצאה במהלך סינון של אדמה שהוצאה ממילויים ומהצטברויות המתוארכים לימי הבית הראשון".

השניים הוסיפו כי "החפירה בקישלה, המתנהלת זה מספר שנים, ממשיכה להפתיע פעם אחר פעם. זו אחת החפירות הארכיאולוגיות החשובות שנערכו בירושלים בעשורים האחרונים, והיא מציגה ברצף ובבהירות את תולדות העיר, החל מימי מלכי יהודה, דרך התקופות השונות שעיצבו את פניה, ועד לתקופת המנדט הבריטי".

הפריט הנדיר הועבר לטיפולה של תמר גונן, מומחית לשימור ושחזור ממצא חרס ברשות העתיקות, שניקתה אותו ביסודיות מגרגירי האדמה וחשפה את פרטי תווי הפנים. בהמשך, יצק המומחה לשחזור סלבה קלינדוחוב חומר מתאים לתוך התבנית, דבר שאפשר לשחזר במלואם את פני האישה, כולל תווי הפנים המודגשים ותסרוקת התלתלים.

ברשות העתיקות מסבירים כי חשיבות התגלית טמונה בכך שעד כה נמצאו בירושלים וביהודה צלמיות רבות, אך אף לא תבנית ייצור אחת. כעת, כך מתברר, פעל בירושלים 'בית חרושת' שייצר פסלים, שככל הנראה היה להם ביקוש בקרב העם, בזמן שבו פועל בירושלים בית המקדש, המזבח על מכונו וכהנים בעבודתם...

ד"ר ראם ציין כי "צלמיות חרס מתקופת הבית הראשון מוכרות כמעט מכל אתר ארכיאולוגי שנחפר בירושלים וביהודה", ואולם "עד כה, לא התגלו בירושלים תבניות ששימשו לייצור הצלמיות הללו, דבר שהעלה את השאלה האם הן יוצרו בעיר עצמה או יובאו ממקום אחר. גילויה של תבנית הייצור בקישלה הוא, אפוא, הראשון מסוגו בירושלים, ומספק עדות ישירה לכך שלפחות חלק מן הצלמיות יוצרו בעיר עצמה".

באשר לתפקידן של הצלמיות בחברה הקדומה, דבי בן־עמי, אוצרת תקופת הברזל ברשות העתיקות, ציינה כי "משמעותן ותפקידן של הצלמיות עדיין אינם ברורים לחלוטין. העובדה שהן נמצאו כמעט בכל בית, ברחובות ובקברים, מלמדת כי היו חפצים שהיו בשימוש יומיומי. זיהוי הדמות ותפקידן של צלמיות העמוד היהודאיות עודו שנוי במחלוקת... אנו מקווים שהתבנית החדשה שהתגלתה בירושלים תאפשר תובנות חדשות שייסעו במתן תשובות לחלק מהשאלות המעסיקות את המחקר".

שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, התייחס גם הוא לגילוי ואמר: "על פי חז"ל, בית המקדש הראשון חרב בשל שלוש סיבות עיקריות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. גילוי התבנית ליצירת צלמיות מימי בית המקדש הראשון בלב ירושלים, מעניק לנו הצצה מוחשית אל העולם שבו פעלו מלכי ונביאי ישראל ואל המציאות הרוחנית והתרבותית שעמה התמודדו.

"זהו ממצא קטן בממדיו, אבל גדול במשמעותו: הוא מחבר בין דברי המקורות, עדות האדמה והמחקר הארכיאולוגי, ומזכיר שירושלים ממשיכה לחשוף בפנינו פרקים חיים מתולדות העם היהודי בארצו".