"עולם הפוך"? עבריין בנייה במזרח ירושלים יפוצה בכ-200 אלף שקל

"מהרסייך ומחריבייך": כמעט 200 אלף שקל תשלם המדינה לבעל מבנה במזרח ירושלים, לאחר שבית משפט השלום בירושלים קבע כי במהלך ביצוע צו הריסה מנהלי נפגעה תקרה בקומת הקרקע שלא נכללה בצו.

עוד בנושא:
"המזרח הפרוע": הרוגים ופצועים בסכסוך בן 5 שנים (וידאו)
תחקיר 'ירושלים החרדית': השכונות החרדיות ב"מדד הפשיעה" הירושלמי

המבנה, בשכונת ראס חמיס הסמוכה לגדר הביטחון, שימש את התובע לסחר וייצור כלים חד-פעמיים והוקם לפני יותר מעשור ללא היתר. בשלב מסוים הוצא צו הריסה מנהלי ביחס לקומה השנייה, ובמרץ 2021 נהרסה הבנייה שבאותה קומה.

בהמשך נבנתה במקום שוב בנייה אסורה, וכאשר זו נהרסה במרץ 2022 נפגעה גם תקרת קומת הקרקע. בעקבות זאת הגיש בעל המבנה תביעה לפיצוי של כמיליון שקל, בגין נזק למבנה וכן אובדן סחורה וציוד.

המדינה טענה כי הריסת התקרה נכללה בצו ההריסה, ולחלופין כי לא מדובר ברשלנות חמורה המצדיקה פיצוי. עוד טענה כי השבת המצב לקדמותו תותיר על כנו מבנה שהוקם שלא כחוק, וכי האחריות לנזק רובצת על התובע בשל עצם הקמת המבנה הבלתי חוקי.

השופטת הבכירה מרים קסלסי דחתה את הטענה וקבעה כי אין אפשרות להחיל צו הריסה מנהלי על עבודות אסורות שבוצעו לפני הוצאתו, ובוודאי לא על בנייה שבוצעה שנים קודם לכן. בפסק הדין הודגש כי הרשות אינה מוסמכת להרוס חלקים שלא נכללו במפורש בצו.

השופטת ציינה כי פעולה מסוג זה "מהווה עשיית דין עצמית, חריגה מסמכות ורשלנות חמורה", וקבעה כי במקרה זה גוברת זכותו של התובע לפיצוי על העיקרון שלפיו "מעילה בת עוולה לא תצמח עילת תביעה".

בפסק הדין נמתחה גם ביקורת חריפה על התנהלות המדינה בהליך, לאחר שצירפה לסיכומיה פסק דין ללא אישור. השופטת כתבה כי "צירוף ראיות חדשות לסיכומים הוא מעשה שלא ייעשה, והחירות שנטלה על עצמה מדינת ישראל לפעול בצורה קלוקלת שכזו – מביישת".

עוד הבהירה השופטת כי "כאשר רשות לאכיפה נדרשת לבצע הריסה, עליה להקפיד שהיא הורסת אך ורק את מה שנכלל בצו ההריסה". לדבריה, אף שהצו עצמו הוצא כדין, "הריסה של חלק נכבד מתקרת המבנה הקיים – לא נכללה בו", ולכן מדובר בעבודה רשלנית.

בסופו של ההליך חייב בית המשפט את המדינה לשלם לתובע 198,279 שקל בגין נזקי התקרה, לצד 7,000 שקל הוצאות משפט. דרישתו לפיצוי נוסף בגין הפסדי ציוד ומלאי נדחתה.